צמח עשבוני זה ממשפחת הסוככים, הודות למגוון הרחב של חומרים מועילים וטעמו החריף הייחודי, תופס מקום מוביל בקוסמטולוגיה, תרופות ובישול. לכן, שימור סלרי לחורף מאפשר לחובבי עשב חריף ועשיר בוויטמינים זה ליהנות ממנו כל השנה, הן כתוספת רב-תכליתית למגוון תבשילי ירקות והן כתבלין למגוון תבשילי בשר.
יתרונות הסלרי
רק לפני 9 מאות שנים, עשב ריחני זה, שקרובי משפחתו כוללים גזר, כוסברה ופטרוזיליה, שימש רק להכנת מרתחים ותכשירים רפואיים, אך כיום המוצר נמצא בשימוש נרחב בתחום הקולינרי.
בנוסף, כל חלק של סלרי רווי פשוטו כמשמעו בחומרים שימושיים בצורה של:
- כל מיני חומצות אמינו;
- שמנים אתריים;
- מגוון שלם של ויטמינים.
תכולת המינרלים של הצמח כוללת זרחן, מגנזיום, סידן, נתרן וברזל. 100 גרם של גבעולי סלרי ירוק מכילים רק 13 קלוריות, בעוד שהשורש מכיל 42.
עם שימוש קבוע בסלרי:
- הלחץ יורד;
- מערכת החיסון מתחזקת;
- מתרחשת סילוק פסולת ורעלים;
- מצב מערכת העצבים מנורמל;
- תהליכים מטבוליים משתפרים.

בנוסף, תרבית הצמחים מונעת היווצרות גזים עודפת במערכת העיכול, מקדמת ייצור מיץ קיבה ומנרמלת את מאזן המים-מלחים של הגוף.
צריכה קבועה של ירק זה על ידי גברים מובילה לעלייה ברורה בעוצמה.
בנוסף, כנוגד חמצון חזק, סלרי מונע הזדקנות תאים אצל אנשים מבוגרים.
ושמנים אתריים אחרים הקיימים בתרבית:
- יש השפעה חיובית על העור;
- לעזור לשפר את התיאבון;
- להשתתף בשיקום הראייה.

מוצרים רפואיים המכילים סלרי מקלים על כאבים, מקדמים ריפוי פצעים, מקלים על כוורות ונלחמים בנדודי שינה. ירק מלוח זה ממלא גם תפקיד פעיל בירידה במשקל ובשיפור החשק המיני אצל נשים.
הבדלים בין סלרי גבעולי לסלרי עלים
צמח סגול זה, שכבש מומחי קולינריה רבים בארומו החריף ובטעמו הבלתי נשכח, מוגש הן נא, למשל, בסלטים, והן כמגוון תוספות למנות שונות. יתר על כן, כל חלקי הצמח הזמינים משמשים במתכונים קולינריים שונים. הסלרי מחולק לזנים של שורש, פטוטרת ועלה. זן השורש מיוצג על ידי השורש הבשרני, הנמצא בשימוש נרחב בבישול.
הזן הפטוטרלי, צמח דו-שנתי, מייצר שושנת עלים ירוקים ושורש שממנו צצים הפטוטרות. במהלך השנה הראשונה לחייו של הסלרי, החלקים הירוקים נקצרים, והזרעים משמשים בעונה שלאחר מכן.

גבעול הצמח הצפוף מכוסה בעלים ירוקים רכים ומתפתחים. הפטוטרות עצמן יוצאות משורש הירק. תפרחות קטנות ולבנבנות, המופיעות עד סוף אוגוסט, מתחילות להיווצר לצורת צמחי גב. עם התבגרותן, מופיעות על הצמח קפסולות המכילות את הזרעים.
חשוב! כדי למנוע מהפטוטרות של צמח זה לפתח טעם מר, יש לדחוס את צמחי הסלרי מעת לעת.
גבעול הצמח רווי פשוטו כמשמעו בוויטמינים ובשמנים אתריים. זו הסיבה ששימוש בזן זה בשימורים - כבושים, קפואים ומיובשים - כמו גם בסלטים, מעורבבים עם גזר ושמיר, למשל, או כתוספת למרקים ומנות עיקריות, מסייע למלא את החסרים של הגוף בחומרים מזינים וויטמינים במהלך החורף.
זן סלרי עלים זה נטוע בגינות ובחצרות אחוריות כדי לספק ירוק לאורך כל הקיץ. למרות שלזן זה חסרים שורשים ופטוטרות, הירוק שלו משמח גננים אפילו בסתיו. העלים של סוג זה של סלרי מכילים הרבה יותר חומרים מזינים מאלה של קרוביו. צמח עלים זה משמש כתבלין לסלטים ומאפים.

הכינו את המרכיבים העיקריים
גבעולי סלרי נקצרים החל מהסתיו. בתקופה זו, הגבעולים מכילים את כמות המיץ הגדולה ביותר, עשירים בחומרים מזינים ובמיקרו-אלמנטים. זן השורש, העמיד בפני כפור, מוסר בזהירות מהאדמה בעזרת קלשון ומאוחסן במרתף.
עבור זן הגבעול של העשב, הפטוטרות הבשלות והחתוכות נשטפות, החלקים הפגועים מוסרים ומיובשות. מרכיב הפטוטרת, ארוז בשקית, נשמר היטב במקרר. פטוטרות המוכנות בדרך זו משמשות לאורך כל החורף להכנת מגוון מאכלים.

לאחר הקטיף, ירקות העלים מוצבים בצרורות באזורים מוצלים. נייר אפייה מונח על העלים כדי להבטיח ייבוש נאות, שלוקח כחודש. לאחר מכן הסלרי נקצץ ומאוחסן בכלי זכוכית.
מתכונים לשימור סלרי
נדיר למצוא סלרי בסופרמרקטים בחורף - צמח ריחני וחריף בעל הרכב ייחודי. אבל עקרות בית מנוסות למדו לשמר עלי סלרי, גבעולים ושורשים לחורף בבית, תוך שמירה על שמנים אתריים, חומצות אמינו וויטמינים החיוניים כל כך לגוף האדם.
מתכון פשוט זה לא רק ישמור על הוויטמינים המצויים בירקות, אלא גם יאפשר לכם להכין את התיבול במהירות ובקלות.

רכיבים:
- שמיר - חבורה;
- סלרי - צרור;
- פטרוזיליה - צרור;
- מֶלַח.
אופן ההכנה: מיינו את הירקות השטופים, הסירו גבעולים יבשים או פגומים. לאחר מכן קצצו דק כל צרור בעזרת סכין, ערבבו יחד וטחנו עם מלח. סדרו את התערובת המוכנה בצנצנות זכוכית עם מכסים.

אלו שאוהבים לאכול טוב, ולא רק ליהנות מהאוכל שלהם אלא גם לצרוך ויטמינים לחורף, מכינים מגוון רחב של ירקות, למשל, כדי להכין רוטב לבורשט או למרקים אחרים.
רכיבים:
- גזר - קילוגרם אחד;
- עגבניות - קילוגרם אחד;
- בצל (לפת) – קילוגרם אחד;
- סלרי - צרור;
- שמיר, פטרוזיליה - חבורה;
- פלפל – 350 גרם.
אופן ההכנה: שוטפים ומייבשים את עשבי התיבול והעגבניות וקוצצים אותם דק. קוצצים את הירקות הנותרים.

חשוב! יש לערבב היטב את התערובת המוכנה עם מלח. יש לחלק את תערובת הירקות לצנצנות ולהכניס למקרר.
איך לשמור על טריות
חלקי הירקות שנקטפו ישמרו על ערכם התזונתי אם יאוחסנו בשקיות ניילון במקרר. לאחסון ארוך יותר, אחסנו עשבי תיבול טריים באדמה חולית, ארוזים בשקיות ניילון, איפשהו במרתף. ניתן לאחסן את הירק במרתף עם לחות גבוהה וטמפרטורה של מעלה אחת צלזיוס. הפקעות יחזיקו מעמד גם עד האביב אם יונחו בשורות במרתף.

ישנן שיטות אחסון נוספות לפטוטרת וסוגים אחרים של סלרי:
- החלקים הירוקים של הצמחים מומלחים, מניחים בצד למספר ימים לחליטה, נארזים במיכלי זכוכית ומגולגלים;
- הצמח כולו או חלקיו מוקפאים באמצעות מגשי קרח מיוחדים. בצורה זו, הסלרי שומר לא רק על הארומה החריפה שלו אלא גם על הוויטמינים וחומצות האמינו שלו;
- עלי היבול נארזים בתבניות פלסטיק ומוקפאים במקרר.
חשוב! עשבי תיבול עטופים בנייר כסף שומרים על מראהם המקורי כ-10 ימים. סלרי עטוף בניילון מתחיל לקמול לאחר שלושה ימים בלבד.

לדוגמה, יבול שהוצא מהאדמה יחד עם מערכת השורשים שלו ונקבר בחול איפשהו במרתף ישרוד עד האביב.
יִבּוּשׁ
עלי צמח זה שומרים על רוב השמנים האתריים, חומצות האמינו והמיקרו-יסודות השונים שלהם כאשר מכינים אותם בשיטות המתוארות להלן. העלים מופרדים מהגבעולים, קשורים לאשכולות, מיובשים ולאחר מכן תלויים על קיר באזור מאוורר היטב הרחק מאור שמש ישיר.
כשמניחים עלי סלרי על כל משטח, יש לכסות אותם בנייר. באופן טבעי, זמן הייבוש מתארך, אך התכונות המועילות של הצמח הריחני אינן אובדות. לאחר מכן מפזרים את העלים היבשים במיכלים.

קְפִיאָה
מכיוון שצמח ארומטי זה זרוע פשוטו כמשמעו במרכיבים ייחודיים, השימוש בו בחורף כה פופולרי. הקפאה היא אחת הדרכים הקלות ביותר לשמר את הצמח. סלרי, או ליתר דיוק עליו, מסודרים בקפידה בתבניות, ולאחר מכן חלקי הצמח טובלים במים. ניתן גם להקפיא פטוטרות, הארוזות במיכלים ומכוסות בנוזל.
למרות שגורמה אמיתית ומומחים בתחומם יודעים ששיטה זו של הקפאת סלרי יכולה להוביל לאובדן חלקי של תכונותיו.

שיטת המלחה יבשה
כדי שהירק ייראה כאילו נקטף זה עתה מהגינה, משתמשים בשיטת הכנה מיוחדת. עלי סלרי שטופים ומיובשים היטב מעורבבים עם מלח ללא יוד ומונחים בכלי זכוכית. המסה הירוקה נדחסת קלות, ולאחר שנוצר המיץ, היא נאטמת במכסים ומאוחסנת במרתף.
שיטת ההמלחה היבשה מעניקה למוצר טעם מלוח מיוחד שמשתלב היטב עם כל תיבול לסלטים, מרקים ומנות עיקריות.
שורש ופטוטרות כבושים
כפי שצוין לעיל, העלים והגבעולים של הצמח לא רק מיובשים אלא גם קפואים. שורש כבוש טעים זה משתלב היטב עם תבשילי בשר, דגים ותפוחי אדמה, תוך שמירה על כל התכונות המועילות של הירק.

רכיבים:
- שורש ירקות - קילוגרם אחד;
- כמון ומלח – 25 גרם;
- סוכר מגורען - כף;
- חמאה - 100 גרם;
- חומץ - 0.5 כוסות;
- פולי סויה - 0.5 כוסות;
- פלפל (אדום) - לפי הטעם.
אופן ההכנה: קלפו את חלק השורש של הירק, קצצו אותו ולאחר מכן גרדו אותו. סחטו קלות את התערובת המתקבלת כדי להפיק את המיץ.

מוסיפים את כל התבלינים, המלח והסוכר המגורען לשמן המחומם. מוסיפים חומץ וסויה לתערובת ההומוגנית המתקבלת. את התערובת שהתקררה מעט מוסיפים לשורש הסלרי הקצוץ. התערובת מניחים בצד כ-10-12 שעות לחליטה, לאחר מכן מניחים בצנצנות ואוטמים אותן במכסים.
כמו כן, מכינים תכשיר חריף מהחלק העלים של הצמח המתואר.
רכיבים:
- שום - ראש אחד;
- עלי סלרי;
- דַפנָה.
למילוי:
- סוכר - קילוגרם אחד;
- מלח - 1.5 כפות;
- מים - ליטר;
- חומץ - 200 מיליליטר.

אופן ההכנה: מניחים שום, עלי דפנה ועלי עשבי תיבול ריחניים בתחתית צנצנות זכוכית. מביאים את המרינדה לרתיחה ומוזגים אותה לצנצנות המכילות את הריבה. מעקרים את התערובת בצנצנות למשך חצי שעה וסגורים במכסים.
גבעולי סלרי כבושים הם הכרחיים בהגשה עם מנות בשר, מנות ראשונות לסלטים ותוספות. מתכון נוסף להכנה טעימה וארומטית למדי, מושלמת לחורף.
רכיבים:
- פטוטרות ועלים של הירק - 0.5 קילוגרם;
- שום - ראש;
- פלפל חריף - תרמיל;
- לפת (בצל) – 2 שורשים;
- תבלינים - טעם נרכש;
- מים - 0.5 ליטר;
- סוכר מגורען – 60 גרם
- מלח - 30 גרם;
- חומץ - 100 מיליליטר.

אופן ההכנה: קוצצים את גבעולי הצמח לחתיכות. קולפים את השום ומוציאים את שיני השום. חותכים את הפלפל החריף ללא גרעינים לפרוסות דקות. קוצצים את הבצל לטבעות גדולות.הניחו את עלי הצמח, השום והתבלינים בתחתית מיכל זכוכית. הניחו את גבעולי הבצל, טבעות הבצל והפלפל מעל. מלאו את המיכל במים רותחים והניחו בצד למשך 30 דקות.
לאחר מכן יוצקים את הנוזל לכלי, מוסיפים מלח וסוכר, ומבשלים את התערובת במשך 2 דקות. לאחר מכן מוסיפים חומץ. ממלאים את תערובת הירקות שבצנצנות במילוי, מקררים אותה ואוטמים אותה במכסים.
מושרה עם מלפפונים וגזרים
כאשר מוסיפים אותו לירקות ופירות יער, עשב ארומטי זה מעניק טעם ייחודי וחריפות מובחנת. יתר על כן, ניתן להכין סלט זה, עם נגיעה של ניחוח אוריינטלי, בבית ללא הוצאות או מאמץ רבים.

רכיבים:
- גבעולי ירקות - קילוגרם אחד;
- גזר - 800 גרם;
- מלפפונים - 0.5 קילוגרם;
- שמיר – 2 גבעולים;
- מים - 1.5 כוסות;
- חומץ - 0.5 כוסות;
- ציפורן - לפי הטעם;
- פטרוזיליה;
- מלח נוסף, ללא יוד – כף;
- סוכר - כפית.
אופן ההכנה: יש לשטוף, לקלף ולקצוץ את הגבעולים לחתיכות באורך של כמה סנטימטרים. לחתוך את המלפפונים לעיגולים דקים. לחתוך את הגזרים לרצועות. להניח את כל המרכיבים בכלי זכוכית.

מוסיפים תבלינים, סוכר מגורען, מלח וחומץ לסיר עם מים. לאחר 20 דקות, יוצקים את התערובת הרותחת לצנצנות המכילות את תערובת הירקות. מכסים את הצנצנות במגבת נייר ומניחים בצד למשך 24 שעות לחליטה.
סלרי משומר ברוטב עגבניות
הפטוטרות של עשב ריחני זה טעימות מאוד כשהן מוכנות לחורף במיץ עגבניות.
רכיבים:
- עגבניות – 1000 גרם;
- חלק גבעול הצמח – 500 גרם;
- ירקות - שמיר, פטרוזיליה, עלי הצמח העיקרי;
- פִּלְפֵּל;
- חומץ - 0.5 כפיות;
- סוכר - טעם נרכש;
- מלח נוסף, ללא יוד - לפי הטעם.

אופן ההכנה: עגבניות בשלות מטוחנות במטחנת בשר. תערובת העגבניות מבושלת במשך שעה. מוסיפים לתערובת המתקבלת שמן, פלפל חריף קצוץ דק, סוכר ומלח. לאחר 15 דקות, מוסיפים את הגבעולים הקצוצים, מבשלים עוד חצי שעה, ומתבלים בחומץ. עשבי התיבול, מעורבבים עם מלח ומעורבבים עם תערובת העגבניות, מניחים בצנצנות ואוטמים.
איך והיכן לאחסן נכון
שורשיו וגבעוליו של צמח מרפא ארומטי זה עשירים ברכיבים מועילים, החיוניים לגוף האדם עקב מחסור בהם במהלך החורף. כל חלק בצמח שומר על תכונותיו הנדירות במהלך האחסון:
- במקרר;
- במקפיא;
- בצורה יבשה.
עשבי תיבול מעורבבים עם מלח משמרים את מלוא מגוון הוויטמינים והמיקרו-אלמנטים. כדי למנוע מהעשבים לקמול, בטמפרטורות חדר רגילות, מומלץ לאכול את העלים הירוקים או להשתמש בהם בבישול תוך מספר ימים.

שורשי ירקות, עטופים בניילון נצמד, לא יירקבו במשך 30 יום כאשר מאוחסנים בחדר עם טמפרטורה של כ-3 מעלות צלזיוס. ניתן לאחסן חלק זה של הצמח עד שישה חודשים אם:
- חלק השורש שלו יהיה ממוקם במרתף או במרתף;
- הצמח יהיה ארוז בצלופן;
- חלק מהעשבים הארומטיים יוצבו בקופסאות עם חול.
כדי להבטיח את שימור שורשי הצמח לטווח ארוך, מתבצע מיון מסוים. נבחרים פירות חלקים, אחידים וללא פגמים או סדקים גלויים. צליל חלול, הנשמע בעת נקישה, מעיד על שורש חלול. שורש כזה לא יישמר היטב.
לאחסון חורף, החלק העלווה של הצמח, עם עלים ירוקים עזים וללא גבעולים נבולים, הוא הטוב ביותר. את זני הגבעול והעלים שוטפים, מיובשים ומכניסים למקרר בנייר כסף.

שורש סלרי קוצצים דק בעזרת פומפייה או בלנדר, מניחים בשקיות ומאוחסנים במקפיא. השורשים לא יירקבו או יתייבשו אם יאוחסנו בקופסאות מלאות חול באכסדרה או במרפסת. סלרי, בין אם מומלח, כבוש או משומר בצנצנות, לא יתקלקל במרתפים, בבור מיוחד או במקרר.
ייבוש נכון של עלי וגבעולי הצמח מבטיח את שימור המרכיבים המועילים שלהם לאורך כל העונה. הירק שומר על טעמו, תכונותיו התזונתיות וארומה כאשר הוא קפוא לחתיכות באמצעות מגשי קוביות קרח מיוחדים.
למרות היתרונות הבריאותיים הרבים שמציע עשב ארומטי זה, סלרי אינו מומלץ לכולם. הירק אינו מומלץ לצריכה במצבים הבאים:
- במקרה של מחלת אבנים בכליות;
- עם טרומבופלביטיס;
- באפילפסיה;
- במהלך ההריון וההנקה.
בעיקרון, עשב ריחני מועיל, עוזר לנרמל את המשקל, לחזק את מערכת העצבים והחיסון, ולשקם תיאבון אבוד עם הארומה והחריפות שלו.











