הוראות שלב אחר שלב ותכונות של גידול תפוחי אדמה בצורת מניפה

קיצוץ צמחי תפוחי אדמה בצורת מניפה היא שיטה בה משתמשים גננים רבים כדי להגן על הצמח ולהבטיח תנאים נוחים לצמיחה והתפתחות עם השפעה מינימלית מגורמים סביבתיים שליליים. חשוב לא רק להכיר את שיטת הקיצוץ אלא גם להיות מסוגלים ליישם אותה בפועל, תוך הקפדה על העיתוי והטכניקה הנכונים.

למה יש צורך לכסות ערוגות תפוחי אדמה?

גבעה היא אחת הטכניקות החקלאיות החשובות בטיפול בתפוחי אדמה, שבלעדיה קשה להשיג יבול טוב.

ההליך מכוון ל:

• להגדיל את מספר הפירות, שכן שורשים מתחילים להיווצר באופן אינטנסיבי על החלק האבקתי של הגבעול, עליו נוצרות פקעות;
• העשרת האדמה בחמצן, אשר ישפר את צמיחת גידולי השורש, זה חשוב במיוחד בקרקעות חרסית כבדות;
• לשפר את מבנה הקרקע, להפוך אותה לרופפת יותר, זה שימושי בגידול תפוחי אדמה על אדמה צפופה ולחה;
• לספק לצמח חומרים מזינים מועילים מהסביבה;
• להגן על הגבעולים השבירים של היבול מפני רוחות חזקות, לא לאפשר לו לשבור או לכופף אותם;
• להגן על תפוחי אדמה מפני השמש החמה או מפני כפור לילה אפשרי;
• להיפטר מעשבים השוטים שמפריעים לצמיחה והתפתחות של תפוחי אדמה, כמו גם למשוך חרקים הניזונים מצמרות תפוחי אדמה ופקעות, ומדביקים אותם בנגיפים;
• זה יקל על הקציר באדמה רכה יותר, וכתוצאה מכך פחות שורשים פגומים במהלך החפירה, מה שישפר את איכות הירקות.

ביצוע הליך זה באופן קבוע יהפוך את השיחים לצפופים ונמרצים, מה שיאפשר לאחר מכן יבול איכותי וכמותי.

מה מיוחד בהילינג בשיטת המאוורר?

בעל אדמות סיבירי הציע קיבוץ תפוחי אדמה בצורת מניפה. מדובר בהרחבת הצמח על ידי הפרדת הגבעולים זה מזה. המטרה היא להפחית את התחרות בין נבטים בודדים על לחות ואור. קיבוץ מומלץ באמצעות חציר, קש, אדמה או זבל ירוק הגדל בין שורות תפוחי האדמה, כגון חרדל או שיפון.

יתרונות וחסרונות של טכניקה זו

גננים מתווכחים ללא הרף על כדאיות השיטה "מאוורר הילינג", טכניקה המשמשת לעיבוד אדמה. כדי להבין זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של השיטה.

יתרונות:

• יבול היבול עולה ב-20 אחוז;
• האיכות המסחרית עולה, חיי המדף ומאפייני הטעם של הפקעות משתפרים;
• שכבת האדמה מעל מערכת השורשים של הצמח עולה, מה שמבטיח טמפרטורה ולחות יציבים הנחוצים לצמיחה והתפתחות תקינים של גידולי שורש;
• טיפול מפחית למינימום את הצורך בהשקיה, טיפול בצמחים מפני מזיקים וניקוי ערוגות;
• הפקעות מוגנות ממגע עם השמש ומצטברות סולנין, שהוא רעיל לבני אדם.

פגמים:

• זהו תהליך עתיר עבודה, הדורש תשומת לב קפדנית לכל צמח, ולכן שיטת הטיפוח מתאימה למטעי תפוחי אדמה קטנים;
• במזג אוויר יבש, שימוש בשיטה זו יכול להשפיע לרעה על הצמח; במזג אוויר חם, לאחר גינון, קצב האידוי יגדל פי שלושה בהשוואה למשטח ישר, וכתוצאה מכך תפוחי האדמה יתחממו יתר על המידה, מה שיגרום להתפתחות איטית של פקעות.

כדי להבטיח שההתלכדות מועילה, יש לבצעה בזהירות, תוך הימנעות מפגיעה בחלק הצמח שמעל הקרקע ובשורשיו. אחרת, מצב השיחים עלול להחמיר במקום להשתפר.

השוואה עם שיטות אחרות

בנוסף לשיטת המניפה של קיצוץ תפוחי אדמה, קיימת השיטה המסורתית ושיטת זמיאטקין, שלכל אחת מהן יתרונות ברורים.

עם מסורתי

השיטה הנפוצה ביותר היא המסורתית, הכוללת עיקור השיחים מכל הצדדים.

אלגוריתם של פעולות:

1. הסירו את כל העשבים השוטים ושחררו את האדמה בין השורות.
2. הרם את השיחים לצד אחד, הוסף אדמה רכה בין השורות, ולאחר מכן גרף את האדמה בצד השני של השיחים.
3. השתמשו במעדר כדי להוסיף אדמה ליצירת אשכול של נבטי תפוחי אדמה. סיימו את השורה על ידי יצירת תלולית שתלכוד מי גשמים ותשמור אותם בתוך החלקה.

כתוצאה מכך, השיחים הופכים דקים יותר, אינם מתפרקים ואינם גדלים יתר על המידה, מה שמצל על שיחים שכנים. יתר על כן, עם תכנון נכון של האתר, ניתן לשתול 15 אחוז יותר צמחים באותו אזור מאשר בגידול ללא גינון, וכתוצאה מכך יבול שופע יותר.

לפי זמיאטקין

לדברי מגדל הירקות הנודע א. פ. זמיאטקין, השיטה המסורתית יוצרת תחרות בתוך הצמח על אור ומים, ובסופו של דבר מפחיתה את היבול. לכן הוא ממליץ לשתול את הפקעות בצורה מדורגת, במרווחים של 20-40 ס"מ זו מזו. כאשר צמרת הגבעולים מגיעה ל-17 ס"מ, יש לפזר את הגבעולים ולמלא את המרכז בחומר אורגני כמו עשב, עלי שנה שעברה או קש. יש להשאיר רק את קצות הגבעולים. פעולה זו תניב שיחים עליים שיגדלו במהירות ויכפילו את היבול.

היתרון הוא שהאדמה נושמת ושומרת על לחות גם במהלך בצורת, ומזיקים ערמומיים כמו חיפושית תפוחי האדמה בקולורדו יעקפו את ערוגות תפוחי האדמה.

איך לשתול נכון צמחי מאוורר?

אפילו גנן מתחיל יכול להתמודד עם פעילות זו, אם כי התהליך נחשב עתיר עבודה ודורש כוח פיזי משמעותי.

תזמון ותדירות

כשמגדלים תפוחי אדמה, חשוב לדעת באיזו תדירות ומתי יש לגזור את הצמחים. גזירה בצורת מניפה מתבצעת כאשר הגבעולים מגיעים לגובה של 15-20 ס"מ. זה נעשה לפני הפריחה על ידי כיסוי הצמחים באדמה לגובה של 15-18 ס"מ; אחרת, הפקעות יתחילו לבלוט מהאדמה ולצבור סולנין תחת השמש. כאשר הנצרים מגיעים לגובה של 25-30 ס"מ, התחילו בגזירה הבאה. הפעם, צרו את הרכס לגובה של 20 ס"מ. אם הצמחים גדלים יתר על המידה, דבר שקורה כאשר האדמה לחה, כדאי לגזור את הצמחים שוב, מכיוון שהפקעות עלולות לבצבץ מפני השטח.

עדיף לכסות את הערוגות בערב ביום מעונן לאחר גשם. אם לחות טבעית אינה זמינה, יש להשקות את הערוגות באמצעות ממטרה. זה ימנע מהאדמה להתפורר וישמור על צורת הרכסים.

חקלאים מנוסים ממליצים לבצע את ההליך לפחות פעמיים בעונה. יש לעקוב אחר מצב הצמחים וצמיחת העליונים. אם פקעות נראות מעל האדמה, יש להתחיל בהליך מיד..

כלים נחוצים

לפני שמתחילים בגימור דשא בצורת מניפה, תצטרכו את חפירה; מעדר לא יעבוד. ניתן להשתמש בקש או גזרי דשא כחיפוי.

טכנולוגיה של ביצוע עבודות

הוראות שלב אחר שלב להרמת מאוורר:

1. בעזרת הידיים, לפזר את הנבטים זה מזה ופרוס אותם על פני האדמה בצורת מניפה מצדדים שונים.
2. בעזרת את חפירה, קחו אדמה בין השורות ושפכו אותה ישירות למרכז השיחים.
3. פזרו את האדמה כך שרק הגבעולים עם העלים יהיו ממוקמים למעלה.
4. אפשר לשים מעל דשא גזום או קש, מה שיעשיר את האדמה בחומרים מזינים ויעזור לשמור על לחות.

לאחר יום, הגבעולים יתחילו לצמוח כלפי מעלה. לאחר שבועיים, השיח יגדל משמעותית ויתהדר בנבטים חדשים, עליהם ייווצרו פקעות.

ביקורות מגדלי ירקות על שיטת המאוורר

לפני השימוש בהריגה בצורת מניפה, גננים רבים מבקשים את חוות דעתם של מגדלי ירקות אחרים ששלטו בשיטה בפועל:

מרינה: "יש לי חלקה קטנה ואני אוהבת להתנסות, אז החלטתי לגדל את שתילי תפוחי האדמה שלי בגבעות. זו התבררה כשיטה משתלמת ויעילה. אני משתמשת בחרדל ובגזרי דשא למטרה זו. זה מכפיל את היבול. אני ממליצה על שיטה זו לכל הגננים."

סרגיי: "אני מעלה תפוחי אדמה בשיטת המאוורר. עשיתי כמה טעויות בהתחלה, אבל ברגע שלמדתי את הטכניקה והשתלטתי עליה, הכפלתי את היבול. חשוב לשמור על מרחק נכון בין הצמחים כדי שיהיה קל לפזר את החיפוי, ולזכור לשחרר את האדמה. אז יהיו לך תפוחי אדמה לכל השנה."