כל מי ששתל את עגבניית מקס יאשר שזן זה הוא אחד המבטיחים ביותר. עגבניות אלו פותחו על ידי מגדלים ומסווגות כזנים בעלי זן קבוע. מאפייני הזן ותיאורו יעזרו לכם להחליט האם גידול זה שווה לשתול בגינה שלכם.
מגדלים פיתחו את זן ה-Max עם מטרה ספציפית: ליצור עגבנייה עמידה וקלה לטיפול ככל האפשר, עם יבול מקסימלי. ביקורות על עגבניית ה-Max מצביעות על כך שהיא מספקת לחלוטין את צרכי הצרכנים באזורים אלה.

מהי עגבנייה מקס?
מאפיינים ותיאור הזן:
- זן מקס שייך לסוג העגבניות המבשילות מוקדם.
- ניתן לקצור את הפירות הראשונים מהשיחים 3.5 חודשים לאחר זריעת הזרעים בכמה מיכלים נפרדים.
- השיחים גדלים למחצה, מספר העלים על השיחים מאופיין כממוצע.
- ההסתעפות בינונית.
- גובה השיחים מוגבל ואינו עולה על 70 ס"מ.
- העלים המופיעים על השיחים הם בגודל בינוני ובצבע ירוק בהיר.
- התשואה גבוהה.
גננים שגידלו עגבניות מקס מדברים עליהן בשבחים. פירות בשלים עגולים לחלוטין, מעט שטוחים בקצוות. כל עגבנייה יכולה לשקול עד 120 גרם.

יש להם צבע אדום עמוק והם מכילים כארבעה תאי זרעים. טעמם של פירות בשלים הוא ללא יוצא מן הכלל: הם מתוקים, מעט חמצמצים ובשרניים.
עגבניות מקס הן רב-תכליתיות בבישול. אם תגדלו את העגבניות האלה, למנות המוכנות מהן יהיה טעם מעולה. הן נאכלות טריות, מוסיפות לסלטים, ומשמשות גם להכנת מיצים, רטבים ורטבים. הן משלימות תבשילי ירקות מבושלים ומתווספות למתאבנים מבשריים. היבול הגבוה שלהן הופך אותן למתאימות לגידול מסחרי.
עגבניות מאופיינות במספר תכונות חיוביות, ביניהן:
- ניתן להשתמש בהם באופן אוניברסלי, וניתן לבצע את הגידול בכל דרך שהיא: ניתן לשתול צמחים הן בשטחים פתוחים והן בתנאי חממה.
- העגבניות גדולות ובעלות טעם מתוק עם חמיצות קלה.
- יבולים גבוהים עם טיפול נאות. ניתן לקצור עד 520 סנטנר של פרי משטח של דונם אחד. יותר מ-96% מהיבול שנקטף מתאים למכירה.

הפירות מבשילים באופן שווה ובעלי מראה יפהפה המושך קונים בשוק. הקליפה העבה מונעת מהפירות להיסדק, ומאפשרת להם להישלח למרחקים ארוכים מבלי לאבד את מראהם השיווקי. חשוב לציין, ניתן לאחסן את הפירות למשך זמן רב במקום קריר וחשוך.
איך לגדל עגבניות?
עגבניות דורשות מעט טיפול וניתן לגדל אותן כמעט בכל אזור בארץ. הצמח סובל היטב קור ובצורת. זן זה עמיד למספר מחלות עגבניות נפוצות.

מומלץ לגדל את זן ה-Max באמצעות שתילים. זרעים נזרעים בעציצים בודדים, נטמנים לעומק של 0.5 ס"מ.
חשוב לפקח על לחות הקרקע, שכן תנובת היבול תלויה בכך במידה רבה. מומלץ לשתול זרעים באמצע מרץ, ומומלץ להעביר את הצמחים למקום קבוע באמצע או סוף מאי.

צמחים אלה יוצאי דופן בכך שניתן לגדל אותם במגוון דרכים. מבחינת הטיפול, השיחים אינם דורשים צביטה או יתד. עם זאת, אמצעים אלה הם אופציונליים, לפי שיקול דעתו של המגדל.
צביטת נצרי הצד תאפשר לכם לקבל יבול גדול יותר וגם תבטיח הבשלה מוקדמת יותר של הפירות וגודלם הגדול יותר.










