- למה מלפפונים טעם מר באדמה פתוחה?
- גורמים למרירות מלפפון בחממות ובחוממות
- גורמים המעוררים היווצרות מרירות
- שינויי טמפרטורה
- השקיה לא נכונה
- טעויות בעת מריחת דשן
- שתילות צפופות מדי
- השפעת השמש הבהירה והחום
- מה אפשר לעשות עם ירקות שטעמם מר?
- האם ניתן להסיר או להפחית את המרירות במלפפונים?
- דרכים לפתרון הבעיה
- בחירת אתר נחיתה
- בחירת הרכב הקרקע
- אנו מארגנים השקיה סדירה ונכונה
- אַקלִים
- תזונה מינרלית
- בחירת הזנים הנכונים: רשימה של ההיברידים המתוקים הטובים ביותר
- כיצד למנוע מרירות במלפפונים: המלצות ועצות מגננים
גננים רבים מאמינים שטיפול נכון ישפר את איכות התוצרת שלהם. לאחר סיום הניבתם, מלפפונים לרוב הופכים פחות טעימים. זה מעלה את השאלה מדוע מלפפונים הופכים מרים. יכולות להיות לכך מספר סיבות.
למה מלפפונים טעם מר באדמה פתוחה?
מרירות הירק נובעת מייצור הקוקורביטצין. הצמח זקוק לו כדי להגן על עצמו מפני מזיקים ומחלות. חומר זה נמצא לרוב בירקות הגדלים בטבע. עם זאת, שתילה או טיפול לא נכונים בצמחי מלפפון עלולים לגרום לפירות מרים.
הסיבות העיקריות להופעת מרירות במלפפונים הגדלים בשטחים פתוחים:
- חשיפה לכמויות גדולות של אור שמש ישיר.
- השקיה לא סדירה.
- מים קרים משמשים להשקיה.
- ההבדל בין טמפרטורות היום והלילה גדול, ובשטח פתוח הצמח מרגיש זאת חזק יותר מאשר בחממה.
- הזרעים נזרעו בערוגות נמוכות שמקבלות פחות חום.
- הקרבה של שתילת מלפפונים לפטל, תותים ואוכמניות, אשר צורכים את כל חומרי המזון מהאדמה.
גורמים למרירות מלפפון בחממות ובחוממות
זני מלפפונים שפותחו לגידול תחת כיסוי נחשבים תובעניים למדי. תנאים מתאימים חיוניים להתפתחותם התקינה.

היווצרות של קוקורביטצין בצמחי חממה יכולה להיגרם על ידי התנאים הבאים:
- גפני מלפפון מוגבלות על ידי שטח החממה, וכתוצאה מכך הצמיחה החופשית שלהם מופרעת, והגבעולים מתכופפים ונשברים.
- החממה ממוקמת באותו חלק של האתר שבו אור השמש חודר דרך הקירות כל היום.
- החממה אווררה עם הפרש גדול בטמפרטורות בין פנים המקלט לחוץ.
- רמת הלחות נמוכה מהמומלץ.
- הפרות של ויסות הטמפרטורה במהלך הגידול בשלבי צמיחה שונים. לדוגמה, במהלך צמיחה פעילה, טמפרטורת היום האופטימלית אינה עולה על 20 מעלות צלזיוס, טמפרטורת הלילה אינה עולה על 18 מעלות צלזיוס, ובמהלך הפרי, היא אינה יורדת מתחת ל-28 מעלות צלזיוס.
- באתר הנבחר יש קרקע עם פוריות נמוכה ותכולה לא מספקת של רכיבי חנקן-זרחן.

גורמים המעוררים היווצרות מרירות
הגורמים הנפוצים ביותר להיווצרות קוקורביטצין הם:
- לחות נמוכה בעת גידול בחממה סגורה;
- השקיית השיחים נעשית במים קרים;
- האדמה חסרה בדשנים של חנקן ואשלגן;
- עודף שמש;
- נטיעות צפופות;
- השקיית יתר של הקרקע עקב תוכנית השקיה לא נכונה;
- נוכחות של מחלות בשתילי מלפפון;
- הזרעים המשמשים לשתילת שתילים התקבלו מגב הירק.
שינויי טמפרטורה
הם הגורם העיקרי להופעת מרירות. בטמפרטורות לילה נמוכות, צמחים הממוקמים בשטחים פתוחים חווים לחץ מהיפותרמיה. שיחי חממה סובלים מרוח קר במהלך אוורור.
השקיה לא נכונה
השקיה לא סדירה תוביל להשקיית יתר או לבצורת. גורמים אלה מזיקים גם כן, משום שירקות מתחילים להגן על עצמם על ידי ייצור קוקורביטצין.

טעויות בעת מריחת דשן
מלפפונים אינם סובלים תוספת של חומר אורגני טרי. לצמיחה תקינה, יש להאכיל את הצמחים בקומפלקסים של חנקן ואשלגן. חשוב לבצע חלופות של הזנה שורשית והזנה עלווה.
שתילות צפופות מדי
צמחים הנטועים קרוב זה לזה מתחילים להתחרות על שמש, אדמה וחומרי הזנה. כדי למנוע זאת, חשוב להקפיד על דפוס שתילה עקבי.
השפעת השמש הבהירה והחום
מלפפונים לא אוהבים אור שמש בהיר; הם מעדיפים אור מפוזר. כדי ליצור זאת, קירות החממות מטופלים בתמיסת סבון, ובשטחים פתוחים, מלפפונים נשתלים ליד עצים או גידולי תירס.
מה אפשר לעשות עם ירקות שטעמם מר?
לא כולם נהנים ממלפפונים מרים כמו ממלפפונים מתוקים. מדענים הוכיחו שהראשונים מועילים יותר. החומר קוקורביטצין, המיוצר במלפפון, מעכב שינויים פתולוגיים ברקמות אנושיות. הוא פועל כאמצעי מניעה נגד סרטן. לחומר זה יש גם השפעה חיובית על תפקוד הלב ומערכת העיכול.

ניתן להשתמש בקליפת המלפפון המר כחומר חיטוי. לשם כך, מיובשים את הקליפות וטוחנים אותן לאבקה. תרופה זו יעילה לפצעים, כוויות ופצעים מוגלתיים.
האם ניתן להסיר או להפחית את המרירות במלפפונים?
אם למלפפון שלכם אכן מתפתח טעם מר, אל תזרקו אותו. הוא בסדר גמור לשימוש בשימורים ביתיים. כדי לחסל את הטעם הלא נעים, תוכלו להשתמש במתכונים הבאים:
- השתמש במרינדה חמה;
- משרים את הירקות במים למשך 24 שעות, תוך החלפת הנוזלים באופן קבוע, ולאחר מכן הוסיפו מלח;
- עבור תמיסת מלח חמה, משתמשים בתבלינים שיכולים לחסל מרירות.
כדי להשתמש במלפפון מר טרי, קלפו אותו וחתכו את רוב קצה הגבעול. המרירות מצטברת ב-2-3 הס"מ האחרונים של המלפפון. לאחר קילוף זה, ניתן לאכול את המלפפון או לפרוס אותו לסלט.
דרכים לפתרון הבעיה
אם תזהו מוקדם שהגידול שלכם גדל מר, תוכלו לפתור את הבעיה באמצעות טכניקות חקלאיות. זה דורש ניתוח תנאי הגידול של הגידול. לרוב, הפתרון לבעיה זו טמון בבחירת מיקום השתילה, שינויי האקלים והוספת חומרי הזנה מינרליים.

בחירת אתר נחיתה
מציאת מיקום השתילה האופטימלי אינה קשה. הוא חייב לעמוד בקריטריונים מסוימים. האזור בו יגדל הירק, בין אם באדמה פתוחה או בחממה, צריך להיות בעל אור שמש מפוזר. אור שמש ישיר ישפיע לרעה על הצמחים. כדי לפתור בעיה זו, גננים שותלים ערוגות תירס ליד ערוגות מלפפונים. צל נוצר באמצעות ענפי עצים או ספונבונד. בחממות, הקירות מטופלים בתמיסת גיר.
בחירת הרכב הקרקע
כדי למנוע מרירות במלפפונים, בחרו אדמה פורייה. גננים מנוסים ממליצים לשתול באדמה רכה עם כבול ואפר עץ נוספים. אדמת חרסית תשפיע לרעה על התפתחות הצמח.
אנו מארגנים השקיה סדירה ונכונה
השקיה נכונה תסייע במניעת עומס יתר של לחות בקרקע או תת-השקיה. אי ביצוע פעולה זו יגרום ללחץ על הצמחים, ורמות הקוקורביטצין יעלו, מה שיוביל להיווצרות מרירות. יש להשקות בבוקר או בערב, ולהשתמש במים בטמפרטורת החדר. חיפוי וריפוי האדמה יסייעו במניעת התייבשות האדמה.

אַקלִים
יצירת תנאי אקלים מתאימים היא גם נוהג חקלאי חובה. בעת גידול מלפפונים, יש להימנע מחום מוגזם או מתנאים קרים מדי. כאשר הטמפרטורות בחוץ נמוכות, אין לפתוח חממות לאוורור כדי למנוע הבדלי טמפרטורה.
עבור צמחים הנטועים בחוץ, ספקו מחסה נוסף. גגונות לבנות לשטחים פתוחים ויריעות מחזירות אור לחממות ולערוגות יעזרו להימנע מהחום.
תזונה מינרלית
מתן כמות מספקת של מיקרו-נוטריינטים הדרושים לצמח ימנע מרירות. הוספת חומר אורגני טרי, כגון זבל, יכולה לעורר ייצור קוקורביטצין. בתקופות של צמיחה פעילה, מלפפונים זקוקים למקורות נוספים של חנקן וזרחן.
בחירת הזנים הנכונים: רשימה של ההיברידים המתוקים הטובים ביותר
השוק מציע מבחר רחב של זני מלפפונים. רובם, אפילו עם שיטות גידול לא נכונות, לא יניבו ירקות מרים. הם אינם צוברים קוקורביטצין. הזנים ההיברידיים הפופולריים ביותר הם מוראבי, אגוזה, קוראז' וחרוסטיק.

כשבוחרים זרעים לשתילה, כדאי להחליט למה תשתמשו בפירות. מגוון זנים היברידיים מאפשר לכם לגדל ירקות טעימים לצריכה טרייה ולשימור.
כיצד למנוע מרירות במלפפונים: המלצות ועצות מגננים
בניסיון לחסל את המרירות, גננים פיתחו כללים שיש לבצע בעת גידול מלפפונים:
- בבחירת אתר שתילה, עדיפות ניתנת לאזורים עם אור שמש מפוזר.
- אדמה דלת חומציות או ניטרלית עם תוספת של כבול ואפר מתאימה לגידולי מלפפון.
- יש להשקות באופן קבוע. יש להשתמש במים בטמפרטורת החדר. מים קרים או חמים יגרמו ללחץ על הצמחים.
- חיפוי קרקע יעזור למנוע בצורת בגינה.
- יש להגן על צמחים מפני שינויי טמפרטורה פתאומיים וטיוטות.
- אין להשתמש במרכיבים אורגניים טריים כדשן.
- לשתילה, בחרו זנים שאינם מכילים חומר הגורם למרירות.
בחירה נכונה של זרעים ושיטות גידול נכונות למלפפונים יסייעו במניעת התפתחות טעם לא נעים מהיבול. מלפפונים מרים מועילים לתפקוד איברי האדם ופועלים כאמצעי מניעה נגד סרטן.












תודה על המאמר השימושי והמעניין!
צמחים עדינים ואוהבי חום דורשים הרבה סבלנות וטיפול, ולכן חבל שהקציר יוצא מר. אותן טעויות בגידול מלפפונים עלולות להוביל לטעם מר.