גננים רבים, במיוחד מבוגרים, נמנעים משתילת תפוחי אדמה עקב התהליך עתיר העבודה או חוסר מקום בחלקות שלהם. עם זאת, לאחרונה, גננים פנו יותר ויותר לשיטה לא שגרתית לגידול תפוחי אדמה - בשקיות רגילות. שיטת שתילה וטיפול זו פשוטה בהרבה מזו המסורתית, אם כי היא אינה חפה מאתגרים משלה, ואי-עמידה בהליך תגרום ליבול גרוע.
מהות השיטה
שיטה זו של גידול תפוחי אדמה כרוכה בשתילת הירק בשקיות בהן השתילים יגדלו ויתבגרו. שיטה זו נבחרת בדרך כלל על ידי אלו שאין להם גינה או שאדמת הגינה שלהם אינה מתאימה לשתילה. חשוב מאוד להקפיד על טכניקת השתילה הנכונה כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר. כדי להשיג זאת, תפוחי אדמה זקוקים לכמות מספקת של לחות, אור שמש וחומרים מזינים.
לכן, עדיף לבחור מקום:
- מואר היטב;
- סגור מפני שפכים;
- היכן תהיה תמיכה לשתילים או אפשרות לפזר את השקיות באדמה ליציבות רבה יותר;
- אם ירק יגדל במרפסת, חשוב לזכור שכאשר קוטפים את הפרי, האדמה תשפך על הרצפה.
יתרונות וחסרונות של גידול תפוחי אדמה בשקיות
כמו כל שיטה, לגידול ירקות שורש בשקיות יש יתרונות וחסרונות. הנה היתרונות:
- חיסכון במקום;
- אין צורך בעקירה או עישוב;
- הגנה מפני מזיקים ומחלות;
- האדמה מתחממת טוב יותר ורוויה בחמצן;
- אין קיפאון של מים;
- שתילים גדלים מהר יותר;
- דורש פחות זמן לטיפול;
- שיטה פשוטה של קציר.

חסרונות השיטה:
- הצורך לקנות שקים ואדמה;
- טיפול מקדים וחיטוי של הקרקע;
- מספר הדישון וההשקיה עולה;
- האדמה מתייבשת לעתים קרובות;
- השיטה יקרה יותר;
- ישנם מקרים תכופים של נמלים שמתמקמות בתוך השקית.
תכונות של טיפוח
כדי לגדל תפוחי אדמה בשקיות, עליך לפעול לפי כללים מסוימים כדי להבטיח יבול טוב.

בחירה והכנה של מיכלים
שקית מתאימה חיונית לגידול שתילים מוצלח, לכן בחרו אותה בקפידה. הימנעו מיד ממיכלי בד או נייר - חומרים אלה אינם עמידים וירקבו במהירות. בחרו מיכלים חזקים, מרווחים ונושמים שיכולים להחזיק מעמד ארבעה חודשים.
שקיות פוליפרופילן ארוגות הן אופציה מצוינת. שקיות פוליאתילן מתאימות גם כן, אך יש לוודא שנקבו בהן חורים כדי לאפשר ניקוז לחות וזרימת אוויר. חלק מהגננים תופרים את השקיות שלהם בעצמם, ומוסיפים שסתום בתחתית לקציר. מיכלים אלה זמינים בחנויות גינון.
לא מומלץ להניח שקיות קרוב מדי זו לזו, כך שהחומר ייגע. אמנם פעולה זו תשמור על לחות, אך תאיץ את ריקבון המיכל. יש להיות בעל מרווח מתאים בין הצמחים, אך לא גדול מדי, כדי להגביר את זרימת האוויר.

הכנת פקעות לשתילה
לשתילה, בחרו תפוחי אדמה חזקים, בריאים וגדולים, ללא נזק חיצוני. יש לחטא את הפקעות שנבחרו ולאפשר להן לנבוט. התהליך כולו יימשך 10 עד 20 ימים. ישנן מספר שיטות לחיטוי שתילים, אך הפשוטה ביותר היא לטפל בהם בשום, אשר לא רק יגן מפני מחלות אלא גם יאיץ את הצמיחה.
- מעבירים את השום דרך מכבש ושופכים מים קרים על העיסה בפרופורציות של 10 ליטר לקילוגרם;
- מערבבים היטב ומניחים למשך שעתיים;
- משרים את תפוחי האדמה במשך 5 שעות, ומוודאים שהחליטה מכסה לחלוטין את הפקעות;
- יש להניח את החומר הספוג במקום חמים (14-18 מעלות צלזיוס) ולהניח לו לנבוט;
- כאשר הנבטים מגיעים לגובה של 3-5 סנטימטרים, ניתן להתחיל לשתול.

חשוב! יש להשליך פקעות שלא נובטות, שכן הן יניבו יבול גרוע.
זמני שתילת תפוחי אדמה
זמן השתילה בשקיות אינו שונה מהשיטה הרגילה. ברגע שהחום מתייצב (באזור המרכזי, זה בסוף אפריל או תחילת מאי), ניתן להתחיל לשתול.
הוראות שתילה שלב אחר שלב
כדי לשתול תפוחי אדמה במיכלים, עליך לפעול לפי הוראות ברורות:
- מלאו את השקית לעומק של 15-30 סנטימטרים באדמה רכה מופרית בחומרים מזינים;
- מניחים 1-4 פקעות או פרוסה עם עין מונבטת מעליהן;
- לכסות בשכבת אדמה של 15 סנטימטרים;
- הוסיפו מעט מים, ואם רוצים, כסו בקש;
- בעוד שבוע או שבועיים יופיעו הנבטים הראשונים, וכאשר הם יעלו 15 סנטימטרים מעל ה"ערוגה", כדאי להוסיף עוד אדמה עד לעלים, מה שיעזור להיווצרות שורשים חדשים;
- חזרו על התהליך עד ש-1/3 מהשקית תישאר פנויה.

העומק הכולל של ה"מיטות" לא צריך להיות יותר ממטר, כך שהצמח יוכל להאכיל בקלות את כל הפירות.
טיפול בתפוחי אדמה בשקיות
טכנולוגיית זריעה אינה הדבר היחיד שיש לעקוב אחריו. גידול וטיפול נכונים בשתילים הם קריטיים, והשקיה היא בעלת חשיבות עליונה. מכיוון שאדמה בשקיות אינה שומרת על לחות, יש להגביר את תדירות ונפח ההשקיה, תוך הבטחה שהאדמה תישאר לחה, אך לא רטובה, מלמעלה למטה.
- השקיה ראשונה - בעת השתילה;
- לאחר הופעת הנבטים הראשונים, יש להמתין 3 ימים ולהתחיל להשקות באופן קבוע, תוך זכור להגדיל את הכמות במהלך בצורת.

חשוב! השקו במים שקועים וחוממו על ידי השמש.
רוטב עליון
יש להאכיל תפוחי אדמה שלוש פעמים:
- כאשר הנבטים הראשונים הגיעו ל-15 סנטימטרים, לפני הוספת שכבת אדמה;
- כאשר מופיעים ניצנים, לפני הוספת אדמה נוספת;
- במהלך הפריחה.
עבור דשנים, כדאי לבחור תכשירים מוכנים המכילים אשלגן וזרחן.
חשוב! דשנים המכילים חנקן וניטראט מעכבים את צמיחת הירקות ומפחיתים את איכות הפרי.
הטבעיים המתאימים הם:
- חליטת צמחים: יש להשרות דשא טרי שנקצץ או חציר משנה שעברה במים ולהניח לו לחלוט במשך שבועיים, תוך ערבוב מדי פעם. כאשר החליטה מתחילה להריח רע, יש לדלל אותה במים (8 ליטר נוזל לכל 2 ליטר דשן) ולהשקות את השתילים;
- זבל: מלאו רבע דלי זבל במים עד לשפתו והניחו לו לעמוד במשך שבוע. דללו את הדשן המוכן במים (ליטר זבל לכל 10 ליטר מים) ומים;
- גללים: הפרופורציות וההכנה זהים לאלו של זבל, אך הדשן המוגמר מעורבב בפרופורציות של 0.5 ליטר גללים לכל 10 ליטר מים;
- אפר: יש למרוח דשן אפר שבוע לאחר הדשן העיקרי כדי למנוע תגובה כימית של אידוי הדשן. ניתן למרוח אפר ישירות, לפזר אותו על האדמה או לערבב אותו עם מים במהלך ההשקיה.

הגנה מפני מחלות ומזיקים
אם הפקעות טופלו, האדמה חיטויה, ובמיכל ישנם חורים לאוורור וניקוז של עודפי לחות, הירקות יהיו חסינים מפני מחלות. עם זאת, "מיטה" נעימה שכזו בוודאי תמשוך נמלים אוהבות חום, שקשה למדי להיפטר מהן. לכן, יש צורך לספק הגנה:
- פזרו רעל נמלים סביב השקיות;
- מפזרים את האדמה באבקת חרדל או אפר;
- שחררו והזיזו את השקית כך שהנמלים ירגישו לא בנוח בבית המחודש.
קשיים פוטנציאליים
חשוב לזכור כמה ניואנסים שעשויים להתעורר במהלך השתילה:
- כדי לגדל תפוחי אדמה ב"ערוגה" אנכית צריך כמות גדולה של אדמה מזינה;
- המקום בו מונחים השקיות חייב להבטיח את יציבות השתילים, כי אם הם ייפלו, ה"מיטה" תקרוס;
- אין להניח את השקית מתחת לגג שבו יפלו מי גשמים, אחרת הצמח יתחיל להירקב מלחות עודפת;
- יש לבדוק באופן קבוע את רמת לחות הקרקע ולא לאפשר לה להתייבש;
- לאחר הקטיף, לא ניתן לעשות שימוש חוזר באדמה, אלא ניתן לפזר אותה על הערוגות כחיפוי.

קְצִיר
הפקעות העליונות תמיד צעירות יותר מהתחתונות. יש לקצור את תפוחי האדמה שגדלו באוגוסט באמצעות השיטות הבאות:
- להפוך את השקית, לשפוך את האדמה והגידולים;
- אם השקית כבר אינה מתאימה לשתילה, מספיק לחתוך אותה;
- אם לשקית יש שסתומים, מספיק לפתוח אותם ולהוציא את הפירות.
לאחר הקטיף, יש לקפל בזהירות שקיות מתאימות ושלמות ולאחסן אותן עד לשנה הבאה.
האם כל הזנים מתאימים לגידול בשקיות?
כשמגדלים ירקות בשקיות, חשוב לבחור זנים הדורשים תחזוקה מועטה יותר. גננים מנוסים ממליצים:
- בלרוזה (גרמניה);
- סאנטה (הולנד);
- סוויטנוק קייב וסלביאנקה (רוסיה).











